ישראל
שמי קרינה, עולה חדשה ממרץ 2022
.רציתי לספר קצת על הסיבה שבה עשיתי עלייה
לפני כמה שנים אחי ואישתו, הלכו אחרי חלומותיהם של "לחזור לארץ הקדושה (ישראל)", והתחילו חיים חדשים, והתוצעה מזה זה שאני יכולה להגיד שיש לי שלושה אחייניות מדהימות
.הן האוצר הכי יקר שלי, האהבה שלהן ממלאת את נשמתי
אחי תמיד היה מספר לי כמה מדהים ונפלא זה בשבילו לגור בארץ, את השלווה שהם מרגישים וכמה הם .מאושרים.מפני כל זה בשנת 2020, יחד עם אמא שלי, התחלנו את התהליך של עלייה
אני לא יכולה להגיד שלהחליף ארץ, ללמוד שפה חדשה ולהסתגל לתרבות שונה זה משהו קל או החלטה שנלקחה בלי לחשוב. אבל אחת מהסיבות שנתן לי את האומץ כדי לעשות שינוי כו גדול, זה היה שלא .רציתי להמשיך להיות כל כך רחוקה ממשפחתי, והאמת תמיד הרגשתי את ישראל כמו בביתי
:לפני זמן קראתי טקסט שאהבתי ועשה לי לחשוב הרבה. בו היה משפט שתפס במיוחד את תשומת ליבי
מי שלא לוקח סיכונים ,לא…כלום"
לא מנצח ולא מפסיד, לא סובל ולא אוהב, ואם הדברים הכי טובים עדיין לא הכרנו? יש רק חיים אחת …וצריכים לחיות אותה כמו שחולמים אותה
היום אני מרגישה שמחה שאני בארץ מגשימה את החלומות שלי, לומדת עברית, אני אסירת תודה לחיים שאני יכולה לחלוק איתכם חלק מהלב שלי, שזאת האהבה שלי לבישול ולהביא אושר ושמחה לביתכם
זה לא קשור רק על התענוג מלאכול משהו טעים, אלה גם להנות מהתענוגים הקטנים של החיים
ההתחלה
שמי קרינה,נולדתי בארגנטינה ואני רוצה לספר לכם קצת איך היה ההתחלה שלי במקצוע היפה הזה.
את התשוקה שלי לבישול אני חייבת לסבתא שלי, היא נולדה באי רודוס ביון ובגלל סיבות של מלחמת העולם השנייה היא הייתה צריכה לברוח עם המשפחה שלה ולנטוש את יון, והיא עם משפחתה הגיעו לארגנטינה.
כשהייתי ילדה ביליתי איתה הרבה זמן. היא הייתה אחראית על הכנת האוכל בשביל כל החגים היהודיים,
אז המטבח היה המקום האהוב עליה.
מידה למדתי לבשל הרבה מאכלים יוונים ויהודים, אבל מה שהכי אהבתי זה כשהיא בישלה מאכלים ערביים וממתקים שונים.
כל העולם הזה נתן לי הרבה שלווה!
ואז, עם הזמן , בשנת 2004 עברתי לגור למקסיקו. שם התחלתי את לימודי הנהלת עסקים לתואר ראשון וכתואר שני במיומנות ניהול, מכיוון שתמיד אהבתי מספרים.
למרות זאת מעולם לא עזבתי את המטבח. שם למדתי מתכוני אוכל מקסיקנים רבים והייתי מבשלת בשביל משפחתי וחברים.
בשנת 2011 חזרתי לגור לארגנטינה עם חלומות ופרויקטים חדשים.
התחלתי לעבוד בחברות רב לאומיות, בחברות קטנות ובינוניות, ובחברות שונות.
אבל תמיד הרגשתי את התחושה הזו של לקום כל בוקר מונעת מהעבודה שהייתי עושה.
חלפו שנים ובשנת 2014 כשחזרתי לשיעורי בישול וקינוחים ערבים עם השף הגדול, נלצון וויקין, בקהילה
היהודית.
איתו הייתי נשארת לדבר שעות רבות, על אוכל ועל כל המקומות שבו הוא טייל ובישל, כמו ישראל ועוד.
לעולם לא אשכח את היום הזה שבו הוא אמר לי "יש לך יד טובה למטבח, את לא צריכה לבזבז אותה."
באותה תקופה החלטתי ללמוד את הסניף שחסרה לי, מאפייה.
בישול התחיל כתחביב ובתוך שהזמן עבר הרגשתי שמצאתי את התשוקה למה שאני עושה והמיומנות בידיים שלי.
אבל הדבר הכי יפה. ואז שזה שימח את משפחתי וחבריי בהזדמנויות שונות.
אבל לא הסתפקתי בזה, באותה שנה החלטתי ללמוד במקביל קישוט עוגות,ללמוד קורסי שוקולד קונדיטוריה שונים, ובין השאר התחלתי למכור מפה לפה ובדרך רשתות חברותיות.
אבל בלי לזנוח את עבודתי הקבועה כמנהלת חברות.
משנת 2016 ועד היום אני ממשיכה לשכלל את עצמי בענייני מאפייה שונים, קישוט עוגות והתחלתי גם עם שלב יצירות, כמו הכנת בובות וקישוטים.
אני חושבת שמעולם לא הרגשתי כל כך מאושרת, אז נאלצתי לקחת החלטה חשובה בחיי.
להמשיך באזור הנוחות שלי ולעבוד כאנליסט של ניהול ובקרת תקציב עבור אחרים, או לפתוח עסק משלי, וזה מה שמעלה עליי חיוך בכל יום שבו אני מתעוררת.
באוקטובר 2017, סוף סוף החלטתי לעזוב את עבודתי כאנליסט, והתחלתי את העסק הנפלא שלי שנקרא "Suspiros Patisserie".
כל יום אני מוצאת מתכונים חדשים,מחפשת מרכיבים חדשים, אני חוקרת ונהנת…
אני יכולה לבלות כל היום בקריאת ספרי מאפייה. הרצון הזה לחלוק משהו טעים, להביא תחושות ורגשות
באמצעות יצירה קולינרית, הוא מה שמניע אותי להנאה מחדשנות.
